ד״ר דוד כהן-צמח, מכון כרם (דוד ילין)
ממליץ על הספר: אריך פרום, והייתם כאלוהים: פירוש ראדיקאלי למקרא ולמסורת הבתר מקראית (תרגם וערך: יורם רוזלר), הוצאת א' רובינשטיין, ירושלים 1975
הפילוסוף, הפסיכואנליטיקאי והוגה הדעות המקורי אריך פרום כתב ספרים רבים ומלאי עניין. אין כוונתי כאן להמליץ עליו ועל יצירתו הענפה בכללותה. במסגרת מצומצמת זו אני רואה לנכון להמליץ על ספרו "והייתם כאלוהים". את הספר הזה גיליתי באקראי (יש דבר כזה?) לפני שנים רבות. בשנתי הראשונה באוניברסיטה כאשר נחשפתי למחקר המקרא הביקורתי ועולם מרתק נגלה לנגד עיניי, קראתי מתוך בולמוס וסקרנות עמוקה ספרים ומאמרים רבים מתחום מחקר המקרא ופרשנותו. הזמנתי את ספרו של פרום בספריה הלאומית יחד עם ערימת ספרים ונטלתיו לידיי מתוך הנחה שהוא מפרש את סיפור גן עדן. ההפתעה הייתה גדולה: הספר איננו עוסק (רק) בסיפור גן עדן. הספר עוסק במקרא כולו כיצירה אחת שלמה ובעלת הנחות יסוד המובלעות בו לכל אורכו. הוא אומר: "ניתן לטפל בתנ"ך העברי כבספר אחד, על אף העובדה שנאסף ממקורות רבים" (עמ' 8). לנוכח שיטתהמחקרהביקורתי לפצל ולבתר את המקרא לחלקים, למקורות, לתעודות ולהציג רבדים שונים של כתיבה ועריכה וכו' מצאתי בניתוחיו של פרום משהו רענן ומסקרן.
המחבר איננו שולל את הנחות המחקר ואת הכלים אותם נוקטת השיטה הביקורתית, אלא מנסה להתמודד עם הטקסט כמות שהוא. קריאתו את התנ"ך היא קריאה של יצירה ספרותית גדולה ומתוחכמת, יצירה בעלת עומק פסיכולוגי מרשים ותובנות אנושיות חשובות ביותר. הוא מצהיר במבוא שיתייחס לפירות מחקר המקרא רק כאשר הדברים יהיו נצרכים להצגת התיזה שלו. אישית, שמחתי לגלות גישה לקריאת התנ"ך אשר מחד גיסא מקבלת את עמדות המחקר, אך מאידך גיסא סבורה שמעבר לשברים ולחלקים השונים של התנ"ך ניתן למצוא רוח כללית הפועמת בכתובים ויוצרת זרימה בעלת מגמה ברורה ומטרות מוגדרות.
עיון בתוכן העניינים מלמד שהמחבר נטל על עצמו להתמודד עם רעיונות יסוד של התנ"ך: מושג האלוהים, מושג האדם, מושג ההיסטוריה, החטא והתשובה ואף רעיונות מאוחרים כגון: ההלכה ועוד. בשל רקעו הדתי של פרום מימי ילדותו, העולם של התנ"ך ופרשנותו היהודית המסורתית איננו זר לו והוא מהלך בשבילים כבקיא ויודע דבר. עם זאת הוא מצהיר שאיננו אדם "מאמין" ואיננו שומר מצוות. עולמו של המחבר הוא "ההומניזם הרדיקלי" וברוח זו הוא מפרש את התנ"ך. במרכז עולמו של המחבר ובמרכזו של הספר ניצב, בהתאם לכך, האדם. בעיקרו של דבר עוסק המחבר באדם. אחד הערכים המרכזיים, ואולי אף הערך המרכזי, הוא רעיון החירות. "החירות המלאה של כל יחיד" (כאן ראוי להזכיר את ספרו "מנוס מחופש"). רעיון זה משמש נקודת מוצא לדיון בשחרור משעבוד מצרים ולחזיונות הנביאים על אנושות מאוחדת ושוחרת שלום (עמ' 74 ואילך), ולמאבק על צדק לעניים ולחלשים. הצעד הבא של ההיסטוריה הוא, באופן טבעי, ימות המשיח המחזירים את האדם אל גן העדן (עמ' 109). סיפור המרי בגן עדן הוא לדידו תיאור ראשית החופש האנושי. סוגיה זו נקשרת אל מלחמת התנ"ך באלילות: "המלחמה באלילות היא הנושא הדתי המרכזי העובר כחוט השני לאורך המקרא..." (עמ' 37). ומהי הגדרת האליל לטעמו? "האליל מייצג את אובייקט התשוקה המרכזית של האדם..." (עמ' 38). אלוהים עצמו זוכה להגדרה "הומניסטית": "אלוהים הוא ביטוי פיוטי, אחד מני רבים ושונים, לערך העליון של ההומניזם..." (עמ' 16) ומושג האלוהים בתנ"ך הוא מושג ההולך ומתפתח. אף האדם מתפתח, על האדם מוטלת המשימה לחקות את האל, הוא שרוי כל הזמן בתהליך של שחרור עצמי מאזיקים הכובלים אותו לעבר, לטבע, לאלילים ועוד. המחבר משתעשע ברעיון שבסופו של דבר באופן תיאורטי מוביל שחרור זה גם לחופש מאלוהים עצמו. הוא סבור שהמגמה להפוך את האדם לאוטונומי לחלוטין יסודה בתנ"ך ומקבלת ביטוי ברור בתלמוד (עמ' 38). על כן, נראה לי שלשיטתו של פרום האדם הוא הוא הגיבור המרכזי של התנ"ך. התנ"ך כוחו גדול בכך שמלמדנו מהו האדם.
אני חוזר בגעגוע אל הספר, ואוסיף בחיוך שההשגחה זימנה לידי את ספרו של האתיאיסט אריך פרום "והייתם כאלוהים" מעט לפני שהתחלתי ללמד תנ"ך. אשר על כן, ברצוני להפנות את אלה המתעתדים ללמד תנ"ך לקרוא את הספר לצד כל הפרשנות והמחקר אשר הם "חייבים" לקרוא. אני סבור שהספר יוסיף מימד חשוב לחייהם כמורים לתנ"ך. למעשה, כל המתעניין בהומניזם וביהדות וכל המגדיר עצמו כהומניסט ועוסק בהוראת יהדות יגלה שזו חובה נעימה לקרוא ספר זה.
