כרמל פרנקל, דואר נע – אני
 |
| הוצאת גוונים |
אין לי מושג איך ידעתי מהו עורך, ואיך היה לי האומץ לקום ולשתף חברה בחלום חיי. אבל כך זה התחיל.
מאז, כמו כל חלום, הוא ליווה אותי לכל מקום. חלפו השנים ואני השתניתי. אבל בכל רגע נתון עוטפות אותי מחברותיי. אנשים באו והלכו, טסו, נסעו נעלמו מחיי או מביטים עלינו מלמעלה. אבל תמיד, ללא ידיעתם, הם זכו למכתב ממני. מכתב פרידה, מכתב לשלום, או סתם מכתב כדי לשאול מה שלומם, או מתי הם יגיעו לביקור. מהמכתבים האלה, שמרבית האנשים לא קיבלו מעולם, מורכב הספר שלי.
מבלי להתכוון, כמעט בכל אחד מהקטעים יש איזכור לספר הספרים, או לספר קודש אחר שמצא את דרכו אל לבי עם השנים. כחובבי תנ"ך, השפה העברית או פשוט כאנשים שיצא להם לאהוב פעם מישהו עד כאב - אולי תמצאו בספרי עניין.
אנצל את ההזדמנות לחזק אתכם, אנשי החינוך ואוהבי ספר הספרים, אשר כותבים בין הפסקה לשיעור, או את אלו הטורחים ופותחים את המחברת שליד המיטה, אחרי שסיימו להכין באשמורת ראשונה דף עבודה שימצא את מותו יום אחד על רצפת הכיתה.
המשיכו לכתוב ואל תתנו לבעיות משמעת, לשיעור גרוע, לשיחה מופלאה עם תלמיד, לעוד טיול שנתי או ישיבת צוות עמוסה, לעצור את זרם הכתיבה. אולי הוא השומר עלינו שפויים, ומאפשר לנו לקום כל בוקר לעבודת הבורא, למלאכת החינוך, או לשתיהן גם יחד.
דואר נע – אני/ כרמל פרנקל, הוצאת "גוונים".