אלי יונה, משורר
בעל הנס - מדרש אגדה
כְּשֶׁרוּחַ ה' הִתְכַּוְּנָה לָרֶדֶת אַרְצָה וּלְהַקְבִּיל אֶת פְּנֵי מֹשֶׁה בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה, רָבוּ בֵּינֵיהֶם כָּל הָעֵצִים מִי רָאוּי יוֹתֵר לְאָרְחָהּ בֵּין עֲנָפָיו.
הִתְפָּאֵר הָאֵשֶׁל בְּפֹארוֹתָיו וְאָמַר: אֲנִי הָרִאשׁוֹן שֶׁבָּחַר אַבְרָהָם, וְאֵין לִי סָפֵק שֶׁגַּם מֹשֶׁה יִבְחַר בִּי!
הִתְפָּאֵר הַזַּיִת בְּפֹארוֹתָיו וְאָמַר: אֲנִי הָרִאשׁוֹן שֶׁנִּשְׁלַח לְנֹחַ, וְאֵין לִי סָפֵק שֶׁאֶשָּׁלַח גַּם לְמֹשֶׁה!
הִתְפָּאֲרָה הַתְּאֵנָה בְּפֹארוֹתֶיהָ וְאָמְרָה: אֲנִי הָרִאשׁוֹנָה שֶׁבָּחַר אָדָם הָרִאשׁוֹן לְגוּפוֹ וּמָה שֶׁטּוֹב לַגּוּף טוֹב גַּם לָרוּחַ!
רַק הַסְּנֶה, אַחֲרוֹן אַחֲרוֹן וְלֹא חָבִיב, הִשְׁפִּיל קוֹמָתוֹ וְלֹא אָמַר דָּבָר. וְדַוְקָא אֵלָיו יָרְדָה הָרוּחַ.
מַדּוּעַ בָּחַרְתְּ דַּוְקָא בִּי? שָׁאַל. מֵאוֹתָהּ הַסִּבָּה שֶׁבָּחַרְתִּי בְּמֹשֶׁה, הֵשִׁיבָה לוֹ, כִּי בְּךָ הַ-נֵּ-ס.
שָׁאַל מֹשֶׁה מַדּוּעַ בָּחֲרָה דַּוְקָא בּוֹ. מֵאוֹתָהּ הַסִּבָּה שֶׁבָּחַרְתִּי בַּסְּנֶה, הֵשִׁיבָה לוֹ, כִּי בְּךָ הַ-שֵּׁ-ם.
 |
| כשרוח ה׳ |
בעל הנס - מדרש אגדה
כְּשֶׁרוּחַ ה' הִתְכַּוְּנָה לָרֶדֶת אַרְצָה וּלְהַקְבִּיל אֶת פְּנֵי מֹשֶׁה בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה, רָבוּ בֵּינֵיהֶם כָּל הָעֵצִים מִי רָאוּי יוֹתֵר לְאָרְחָהּ בֵּין עֲנָפָיו.
הִתְפָּאֵר הָאֵשֶׁל בְּפֹארוֹתָיו וְאָמַר: אֲנִי הָרִאשׁוֹן שֶׁבָּחַר אַבְרָהָם, וְאֵין לִי סָפֵק שֶׁגַּם מֹשֶׁה יִבְחַר בִּי!
הִתְפָּאֵר הַזַּיִת בְּפֹארוֹתָיו וְאָמַר: אֲנִי הָרִאשׁוֹן שֶׁנִּשְׁלַח לְנֹחַ, וְאֵין לִי סָפֵק שֶׁאֶשָּׁלַח גַּם לְמֹשֶׁה!
הִתְפָּאֲרָה הַתְּאֵנָה בְּפֹארוֹתֶיהָ וְאָמְרָה: אֲנִי הָרִאשׁוֹנָה שֶׁבָּחַר אָדָם הָרִאשׁוֹן לְגוּפוֹ וּמָה שֶׁטּוֹב לַגּוּף טוֹב גַּם לָרוּחַ!
רַק הַסְּנֶה, אַחֲרוֹן אַחֲרוֹן וְלֹא חָבִיב, הִשְׁפִּיל קוֹמָתוֹ וְלֹא אָמַר דָּבָר. וְדַוְקָא אֵלָיו יָרְדָה הָרוּחַ.
מַדּוּעַ בָּחַרְתְּ דַּוְקָא בִּי? שָׁאַל. מֵאוֹתָהּ הַסִּבָּה שֶׁבָּחַרְתִּי בְּמֹשֶׁה, הֵשִׁיבָה לוֹ, כִּי בְּךָ הַ-נֵּ-ס.
שָׁאַל מֹשֶׁה מַדּוּעַ בָּחֲרָה דַּוְקָא בּוֹ. מֵאוֹתָהּ הַסִּבָּה שֶׁבָּחַרְתִּי בַּסְּנֶה, הֵשִׁיבָה לוֹ, כִּי בְּךָ הַ-שֵּׁ-ם.
The miracle man
Midrash Talmudic biblical legend
Translated by Eitan Medini
As God’s spirit intended to descend to Earth and welcome Moses for the first time, all the trees were
fighting who is worthier to host her between his branches.
The Tamarix boasted with his branches and said: I was the first Abraham has chosen, and having no doubt Moses too will chose me!
The Olive tree boasted with his branches and said: I was the first one who was sent to Noah, and having no doubt will be sent to Moses too!
The fig tree boasted with her branches and said: I was the first one Adam have chosen for his body and what’s good the body is good for the spirit too!
Only the Bush, the last and the least , lowered his stature and kept quite , and intentionally and unexpectedly God’s spirit descended upon him.
Why have you chosen me? He asked , And she the spirit replied: from the same reason I have chosen Moses, Since in you – is the miracle.
And Moses asked why she has chosen intentionally him. And she the spirit replied: from the same reason I have chosen the Bush, since in you – is God.