ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית
במקום נמצא פסלון (צלמית) זעיר משנהב, בדמות אישה עירומה עם תספורת או פאה בסגנון מצרי. איכות הגילוף גבוהה. בחפירה נמצאו עשרות קנקנים ששימשו לאגירת תבואה ונוזלים, ועל חלקם טביעות חותם האופייניות לסוף ימי בית ראשון. הן שימשו את המערכת המנהלית שהתפתחה בשלהי ממלכת יהודה. סימון החפץ אפשר שליטה ובקרה על איסוף היבולים, על שיווקם ועל איחסונם. על הכלים התגלו, בין השאר, גם טביעות ’רוזֵטָה’ שהחליפו את הטביעות 'למלך', אשר שימשו את המערכת המנהלית הקודמת.
לפי הממצאים, ירושלים שלפני החורבן התפשטה מעבר לקו החומה שהיוותה את הגבול המזרחי של העיר בתקופה זו. משמע, היא היתה בתהליך של גידול והתרחבות. החפירות שנעשו בעבר באזור הרובע היהודי גילו איך גידול היישוב בסוף המאה ה-8 לפנה"ס גרם לסיפוח האזור המערבי של ירושלים אל תוך היישוב.
החפירות של רשות העתיקות בגן לאומי סובב חומות ירושלים נעשות במימון עמותת אל עיר דוד (אלע"ד).
 |
| פסלון שנהב. צילום קלרה עמית, רשות העתיקות |
בחפירות המתרכזות במדרון המזרחי של עיר דוד, נחשפו מבני מגורים בני 2,500 שנה כשהם מכוסים במפולות אבן. נמצאו שם כלי חרס, חפצי אומנות, גרעיני ענבים, קשקשי דגים ועצמות דגים המלמדים על מצבה הכלכלי והתרבותי של ירושלים תחת שלטון בירת ממלכת יהודה, ושרידי עץ מפוחמים המשמשים עדות לחורבנה.
 |
| פסלון השנהב. צילום: קלרה עמית |
במקום נמצא פסלון (צלמית) זעיר משנהב, בדמות אישה עירומה עם תספורת או פאה בסגנון מצרי. איכות הגילוף גבוהה. בחפירה נמצאו עשרות קנקנים ששימשו לאגירת תבואה ונוזלים, ועל חלקם טביעות חותם האופייניות לסוף ימי בית ראשון. הן שימשו את המערכת המנהלית שהתפתחה בשלהי ממלכת יהודה. סימון החפץ אפשר שליטה ובקרה על איסוף היבולים, על שיווקם ועל איחסונם. על הכלים התגלו, בין השאר, גם טביעות ’רוזֵטָה’ שהחליפו את הטביעות 'למלך', אשר שימשו את המערכת המנהלית הקודמת.
 |
| ידית קנקן עם טביעת רוזטה. צילום: אליהו ינאי באדיבות ארכיון עיר דוד |
החפירות של רשות העתיקות בגן לאומי סובב חומות ירושלים נעשות במימון עמותת אל עיר דוד (אלע"ד).